החלטה בתיק רע"א 10165/04

1.       בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ג' גינת), בגדרה ניתן היתר להמצאת כתבי בי-דין למבקשת אל מחוץ לתחום השיפוט, ונקבע כי היא תצורף כנתבעת לתובענה שהגישו המשיבים 2-1 (להלן - התובעים) נגד המשיבה 3 (להלן - הנתבעת). 

2.       אלו הן עובדות המקרה, ככל שהן צריכות לענייננו: בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהלת תובענה שהגישו התובעים נגד הנתבעת. במקביל, מתנהלת בבית משפט פדראלי במדינת מרילנד שבארצות הברית תובענה שהגישה המבקשת נגד התובעים והנתבעת. הרקע לשתי התובענות הינו מערכת הסכמים משולשת בין המבקשת, התובעים והנתבעת, אשר היחסים העסקיים ביניהם עלו על שרטון. במסגרת דיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 18.10.04 הובא לידיעתו של בית המשפט דבר קיומו של ההליך המתנהל בארצות הברית. בהחלטתו שניתנה בתום אותו דיון נתן בית המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין למבקשת אל מחוץ לתחום השיפוט, לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות), והורה על צירופה לתובענה כנתבעת נוספת. הוא נימק זאת בכך שיש לאפשר למבקשת להביא בפניו את עמדתה ביחס לסעדים המבוקשים בתובענה, מכיוון שהיא עלולה להיפגע מהם, ובכך שהשתתפותה בהליך דרושה על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות בכל השאלות השנויות במחלוקת. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

3.       טענתה המרכזית של המבקשת הינה כי בהחלטתו של בית משפט קמא נפל פגם דיוני חמור, באשר התובעים כלל לא הגישו בקשה, לא כל שכן בקשה ערוכה כדין, להיתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. המבקשת נימקה, הן בבקשת רשות הערעור והן בהודעתה מיום 1.12.04, מדוע נמנעה מלהגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול היתר ההמצאה לפי תקנה 502(ב) לתקנות. המבקשת טוענת כי בהעדר הנמקה של ממש במסגרת ההחלטה בדבר הבסיס העובדתי והמשפטי למתן ההיתר, ובהעדר בקשה להיתר המצאה מטעם התובעים, אין בידיה אפשרות לדעת מהם הטעמים העומדים מאחורי ההחלטה ולהתמודד עימם. המבקשת מוסיפה כי מהאמור בהחלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, בה נדחתה בקשה לעיכוב ביצועה של החלטתו בעניין מתן ההיתר, ניתן להסיק כי בית המשפט עומד מאחורי החלטתו זו וכי אילו הייתה מוגשת בקשה לביטולה היא הייתה נדחית. כמו כן, בהודעתה מיום 1.12.04, שהוגשה בעקבות החלטתי מיום 30.11.04, מציינת המבקשת כי המועד להגשת בקשה לביטול ההחלטה כבר חלף.

4.       דין הבקשה להידחות. דרך המלך לתקיפת היתר המצאה אל מחוץ לתחום שניתן ביחס לבעל דין, מטבע הדברים, שלא בנוכחותו הינה הגשת בקשה לביטולו, לפי תקנה 502(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו מהווה ביטוי קונקרטי להוראה הכללית הקבועה בתקנה 201 לתקנות, לפיה החלטה שניתנה על פי צד אחד ניתנת לביטול על ידי בית המשפט שנתן אותה, לבקשת בעל הדין שכנגדו ניתנה. באופן עקרוני, אין מביטים בעין יפה על ערעור שהגיש בעל דין על החלטה, אשר הוא יכול היה לבקש את ביטולה מבית המשפט שנתן אותה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה) 744 (להלן - זוסמן)). ישנו טעם לצפות מבעל הדין כי יעשה שימוש בדרך הנוחה והפשוטה שהקנו לו התקנות ויפנה לערכאה הדיונית, המצויה בפרטי התיק ויכולה לדון בבקשת הביטול ביעילות ובמהירות יחסית, תחת למהר ולהטריח את ערכאת הערעור בסוגיה. אכן, כאשר ההחלטה שניתנה על פי צד אחד הינה פסק דין, עליו ניתן לערער בזכות, ישמע בית המשפט שלערעור את השגותיו של בעל הדין כנגד ההחלטה אם הוא בוחר לערער עליה (זוסמן, שם), ובלבד שמדובר בהשגות שניתן להעלותן בערעור. ואולם, כאשר מדובר בהחלטה אחרת עליה יש להגיש בקשת רשות ערעור, כבמקרה דנא, הרי שהימנעותו של בעל הדין המשיג על ההחלטה מלפנות לבית המשפט שנתנה­ מהווה טעם לדחיית הבקשה. אין בנימוקים שפירטה המבקשת כדי להצדיק את דרך הפעולה שנקטה. דווקא לנוכח הפגמים החמורים בהליך להם טוענת המבקשת, הצעד המתבקש מבחינתה היה פנייה לבית המשפט המחוזי על מנת שיבטל את החלטתו בשל אותם פגמים. אין ממש בטענתה כי היא לא יכלה להתמודד עם ההחלטה, שכן את אותם הטעמים שהעלתה בפני בית משפט זה, המחייבים לשיטתה את ביטול ההחלטה, יכולה הייתה להעלות בפני בית משפט קמא. אין לשעות אף לטענה כי בית המשפט המחוזי גילה דעתו שבהחלטה לא נפל פגם, ועל כן בקשה לביטולה הייתה נדחית בהכרח. עמדתו זו של בית המשפט, אשר הובעה במסגרת החלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע, לא עמדה לנגד עיני המבקשת עת שהגישה את בקשת רשות הערעור, היות שבקשה זו הוגשה עוד קודם למתן ההחלטה האמורה. לבסוף, ברי כי אף העובדה שהמבקשת החמיצה את המועד להגשת בקשה לביטול ההחלטה לבית המשפט המחוזי, אינה מהווה טעם לפתיחת שעריה של ערכאת הערעור. כמובן, שאיני מביע כל עמדה ביחס לאפשרות של הארכת מועד להגשתה של בקשה לביטול היתר ההמצאה.

5.       אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית ללא שנדרשת תשובה. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בכתב הגנתה תוכל המבקשת להעלות את טענותיה כנגד התביעה, לרבות טענות מקדמיות. אין צורך להתייחס לשאלה, אלו טענות מקדמיות ניתן להעלות כיום, בעקבות החלטותיו של בית משפט קמא.

          ניתנה היום, י"ט בכסלו תשס"ה (2.12.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: